בימים בהם כולם מדברים על יציבות שלטונית ומשילות חשוב לזכור כי ישנה מערכת שלטונית אחת בישראל שמדגימה משילות ויציבות יותר מכל מערכת אחרת – הרשות המוניציפלית. הבחירות מתקיימות בה אחת ל5 שנים וכמעט לא מתקיימת בה הקדמת בחירות אלא במקרים נדירים. ראש הרשות נבחר בבחירות אישיות בפתק נפרד והציבור מביע אמון באדם אחד ולצידו נבחרת מועצת הרשות אותה בוחרים בפתק נפרד. התושבים בוחרים למעשה מי יטפל בענייניהם המיידיים בחמש השנים הקרובות ופעמים רבות למבנה המפלגתי הפרלמנטרי שבכנסת אין נגיעה להחלטת התושב באשר לזהות בחירתו. לרשות המקומית עוצמה אדירה והשפעה מיידית ומורגשת על חיי התושבים, זו הסיבה בגללה לראש הרשות כח והשפעה על חיי התושב יותר מאלו של שרים רבים בממשלה.
אם נודה על האמת נוכל לומר שהשפעת החלטותיו ומעשיו של שר הקליטה או שר התיירות לא תורגש כלל בחיינו לעומת אלו של ראש העיר או ראש המועצה. ניהול הרשות וניהול ענייני המועצה או העיר נוגעות באופן מיידי בחיי היום יום שלנו בניקיון הרחובות, פינוי האשפה ואפילו במערכת החינוך המקומית, את אלו נרגיש גם נרגיש בכל יום.
ניהול מערכת בחירות לרשויות המקומיות אינה דומה לניהול קמפיין בחירות לכנסת. הנושאים שעולים בה הם נושאי הליבה של חיינו האמיתיים והבעיות אינן גלובליות כמו יוקר המחיה, מערכת המשפט או סוגיות ביטחוניות אלא תחומי החיים, שטיפול נכון בהם עשוי לשדרג את איכות החיים באופן מורגש וממשי. טיפול לקוי וקבלת החלטות שגויה עלולה להפוך את חיי התושבים לסיוט של ממש.
סקרי העומק המלווים ניהול קמפיין שכזה צוללים לכל הסוגיות הללו ובוחנים את שביעות רצון התושבים מהאופן בו הן מתנהלות. קבלת ההחלטה לגבי אופי ההצבעה נגזרת לעיתים מעניינים שוליים לכאורה, שעבור התושב הבוחר הן עולם מלואו. באחת ממערכות הבחירות שניהלנו הרגשנו ששאלות הסקר, שערך המועמד טרם פנייתו אלינו, אינן משקפות נאמנה את הלך הרוח הכללי. הסיבה המרכזי לכך נעוצה בחלוקת העיר לרובעים השונים מאד זה מזה בחתך האוכלוסייה ובהכרח גם מהנושאים הטורדים אותם.
השאלות הכלליות באשר למצב העיר וטיפול בנושאים המוניציפליים הרגיש לנו חסר במידע.
כדי לגשר על פער המידע החסר הורינו על קיום מבצע "חוגי בית באקסטרים" בנינו יחד עם המועמד וצוותו מערך אינטנסיבי של חוגי בית בכל הרובעים ובחלקים השונים בכל רובע. מרגע זה ואילך החל המועמד שלנו לקיים חוגי בית תכופים וזאת חודשים רבים לפני מועד הבחירות כשהמועמדים האחרים טרם החלו לפעול.
חוגי הבית לא התמקדו במה יש למועמד לספר לתושבים אלא בעיקר להקשבה לתושבים ולמה שהם מרגישים וחווים. כך למעשה ערכנו עשרות שיחות פתוחות ומפורטות בהם שמענו מה באמת מטריד את התושבים ואספנו, אגב כך, מידע רב ומהימן.
המידע שעלה ממפגשים אלו שינה ללא הכר את תפיסת ניהול הקמפיין שהמועמד ביקש לקיים בראשית המסע. סוגיות כמו החניה ברחוב מסוים, פעילות הילדים בערבים בשטח בית ספר מסויים שהרעישה לשכנים הפכו לנושאי הליבה של מערכת הבחירות שניהלנו.
ניהלנו למעשה מערכת בחירות שנגעה בכל הנושאים הגלובליים, אך גם ידעה לרדת לרזולוציות מקומיות ולהציע פתרונות לסוגיות פרטיקולריות.
במקום הבטחות בחירות כתבנו תוכנית מפורטת שירדה לפרטי פרטים של כל אזור ואזור, פרסה את הבעיות שעלו והציגה פתרונות ישימים בני קיימא. התושבים הרגישו כי "מצע" הבחירות הוא לא רק הצהרה ריקה, שנכתבה במגדל שן של משרד פרסום, אלא תוכנית עבודה ש"רואה" את הסוגיות הכואבות באמת ואף מציעה להן פתרון אפשרי.
ככל שעבר הזמן ומערכת הבחירות נכנסה להילוך גבוה, חזרנו אל אותם חוגי בית שניהלנו בראשית הדרך ובדקנו האם תוכנית העבודה שהציע המועמד נתפסת כישימה והאם הם מאמינים בישימות הפתרונות ובכך שהמועמד שלנו נתפס בעיניהם כמי שמסוגל להביא לשינוי המיוחל.
במערכות בחירות מוניציפליות רבות, בוחר התושב במועמד ה"פחות גרוע" מה שמוכנה לעיתים קרובות "הרע במיעוטו". קמפיינים רבים מושתתים על התפיסה הזו ודואגים להכפיש את המועמדים האחרים כדי שהמועמד שהם מריצים ייתפס לא בהכרח כמועמד המוצלח, אולם יחשב ל"פחות מזיק".
בקמפיין המדובר ניסינו, ואף הצלחנו לשבור את הפרדיגמה השלילית הזו ולהביא לשיח בחירה במועמד טוב, תוך מתן אמון בכוונותיו וביכולותיו לעשות טוב לעיר ולתושביה.
בסקרים שנערכו בשליש האחרון של המערכה נוכחנו לדעת שהצלחנו, המאמץ הארגוני וניתוח המידע השוטף הניב את פירותיו. לא זו בלבד שהתמיכה במועמד הלכה ועלתה (עד לניצחונו בסיום המערכה) גם האמון של הציבור בכנות כוונותיו וביכולתו להביא לשינוי עלו באופן מובהק בכל סקר וסקר.
וכן הוא ניצח ואפילו בסיבוב הראשון. גם בבחירות שבאו לאחר מכן לראשות העירייה ניהלנו את קמפיין הבחירות וגם בה זכה ראש העיר – המועמד שלנו.
